בְּרֵאשִׁית. כָּתַב רַשִׁ״י: וְאִם בָּאתָ לְפָרְשׁוֹ כִּפְשׁוּטוֹ, כָּךְ פָּרְשֵׁהוּ: בְּרֵאשִׁית בְּרִיאַת שָׁמַיִם וָאָרֶץ. וְרַבִּי אַבְרָהָם פֵּרֵשׁ כְּעִנְיָן זֶה בְּעַצְמוֹ, אֶלָּא שֶׁתִּקֵּן כִּי הַוָּ״ו בְּמִלַּת ״וְהָאָרֶץ״ אֵינָהּ מְשַׁמֶּשֶׁת. וְהָעִנְיָן כִּי בְּרֵאשִׁית בְּרִיאַת הָרָקִיעַ וְהַיַּבָּשָׁה לֹא הָיָה בָאָרֶץ יִשּׁוּב, אֲבָל הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ מְכֻסָּה בַּמַּיִם.

וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ — אֵלּוּ מִלִּים הַמּוֹרוֹת עַל הַחֹמֶר הָרִאשׁוֹן, שֶׁהָיָה בְּלִי צוּרָה וְתַבְנִית, וְהַכָּתוּב מְבָאֵר אֵיךְ נִתְפַּתֵּחַ סֵדֶר הַבְּרִיאָה.

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר. הָאֲמִירָה כָּאן מוֹרָה עַל רָצוֹן, כְּמוֹ: ״מַה תֹּאמַר נַפְשְׁךָ וְאֶעֱשֶׂה לָּךְ״. וְעִנְיַן הַכָּתוּב שֶׁהָיָה הַדָּבָר בְּלִי עָמָל וּבְלִי יְגִיעָה, בְּרָצוֹן הַבּוֹרֵא.

וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב — כִּי הָיָה הָאוֹר טוֹב בִּמְצִיאוּתוֹ וְרָאוּי לְצֹרֶךְ הָעוֹלָם. וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים — הִבְדִּיל בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ וְקָבַע לְכָל אֶחָד אֶת תְּחוּמוֹ.

וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר — הַכָּתוּב מוֹרֶה עַל סֵדֶר הַזְּמַנִּים, שֶׁהָיָה הֶעָרֶב קוֹדֵם לַבֹּקֶר וְהֵם יַחַד נִקְרְאוּ יוֹם.