אמנות
הנ.ל.פ.

נ.ל.פ. — NLP הוא ראשי תיבות של Neuro-Linguistic Programming, ובעברית: ניתוב לשוני־פיזיולוגי או תכנות נוירו־לשוני. זוהי גישה שהתפתחה בשנות השבעים של המאה העשרים ועוסקת בקשרים שבין תהליכי חשיבה, שפה ודפוסי התנהגות.

הגישה מבקשת לבחון כיצד אנחנו מפרשים חוויות, משתמשים בשפה, בונים הרגלים ומגיבים למצבים שונים. באמצעות התבוננות בדפוסים האלה, מתרגלים NLP מציעים דרכים לשינוי נקודת המבט, להצבת מטרות ולפיתוח אפשרויות פעולה חדשות.

את גישת ה־NLP פיתחו ריצ'רד בנדלר, מתמטיקאי ומתכנת אמריקאי, וג'ון גרינדר, בלשן אמריקאי. הם החלו לפתח את המודל בשנות השבעים, בניסיון לזהות דפוסים באופן שבו מטפלים מצליחים מתקשרים ועובדים עם אנשים.

עבודתם הושפעה, בין היתר, מהתבוננות בעבודתם של אנשי טיפול כגון פריץ פרלס, וירג'יניה סאטיר ומילטון אריקסון. מטרתם הייתה לזהות דפוסי תקשורת והתערבות שניתן ללמוד וליישם בהקשרים נוספים.

כיום משתמשים בכלים המזוהים עם NLP בסדנאות, באימון אישי, בהדרכות תקשורת ובהקשרים של התפתחות אישית. עם זאת, חשוב לדעת שהראיות המדעיות ליעילות של NLP כגישה טיפולית כוללת מוגבלות, ואין לראות בו תחליף לטיפול מקצועי מבוסס ראיות כאשר נדרש טיפול נפשי.