איך האנושות למדה להבין את היקום — מהתבוננות בשמיים ועד לטלסקופים שמביטים מיליארדי שנים לאחור.
בני אדם הביטו בתנועת השמש, הירח והכוכבים כדי למדוד זמן, לנווט, לחזות עונות ולנסות להבין את מקומם בתוך היקום.
ניקולאוס קופרניקוס מציע מודל שבו השמש, ולא כדור הארץ, נמצאת במרכז המערכת.
גלילאו מפנה טלסקופ אל השמיים ומגלה עולם מורכב בהרבה ממה שניתן לראות בעין.
אייזק ניוטון מתאר את הקשר בין תנועה, כוח וכבידה.
תצפיות אסטרונומיות מראות שהיקום אינו סטטי, אלא נמצא בתהליך התפשטות.
טלסקופ החלל ג'יימס וב מתחיל את משימתו לחקור את היקום באורכי גל אינפרה־אדומים.
האור הוא הדרך שבה היקום מספר לנו מה קורה בו. כאשר אנחנו מביטים בכוכב רחוק, אנחנו למעשה רואים אותו כפי שהיה בעבר.
מערכת המורכבת מהשמש, שמונה כוכבי לכת, ירחים, אסטרואידים וגופים קטנים נוספים.
היקום שאנחנו מסוגלים לראות הוא רק חלק קטן ממה שאנחנו עדיין מנסים להבין.
חזרה להתחלה ↑